עו”ד אורי דניאל מביא מקרה נוסף של תביעה קטנה בנושאי צרכנות : צרכן אשר רכש בקבוק קולה טוען כי התנפץ בידו , פגע בידו הימנית, ופגם בכושר העבודה שלו למשך 10 ימים. בתגובה לכך ניגש האזרח לבית הדין לתביעות קטנות כנגד חברת הביטוח של קוקה קולה בבקשה לקבלת פיצוי כספי. נמסר מחברת הביטוח להגנתה של קוקה קולה כי התקרית נגרמה בשל אי זהירותו של התובע ולא מייצור פגום.

עו”ד אורי דניאל מביא לידיעתנו כי חברת הביטוח התנהגה אל המקרה בחוסר עניין, לא הגיעה לדיון המשפטי, ואף לא שלחה כתב הגנה. על אף שעלה מן המקרה כל הסימנים לפגיעה היו שטחיים, זוכה התובע בפיצוי כספי ובתשלום הוצאותיו המשפטיות.

זוג הורים שלחו את בתם לחוג ריקודים בסטודיו לריקוד, כמקובל נערך מופע ריקוד בסטודיו בנוכחות ההורים בו השתתפו תלמידי החוג. ביתם של הזוג שובצה בעת המופע בשורה האחרונה וזוג ההורים תבעו את המקום לאחר שלטענתם השיבוץ של בתם הוא תוצאה של אפליה. עו”ד אורי דניאל, שמשרדו ניהל בעבר מספר תיקים שהתבססו על פגיעה ברגשות הפרט, מסביר שהאפליה שלכאורה נעשתה גרמה לעוגמת נפש רבה.לאחר קריאת הפרוטוקולים של המשפט מציין עו”ד אורי דניאל את הטענה הנגדית של הסטודיו – הבת שובצה במקום טוב ובולט, וכן השאיפה להיות בשורה הראשונה של המופע טבעית לכל אחד. עו”ד אורי דניאל מנתח את התיק ברמה המשפטית ומסביר שטענת התובעים “לא החזיקה מים”: השופט זכריה ימיני דחה את התביעה וטען שמיקום בתם של התובעים במופע נתון לשיקול דעתה של הנתבעת. ובכל זאת, מסכם עו”ד אורי דניאל, ההורים לא חויבו בתשלום הוצאות משפט לסטודיו.

בית משפט השלום בתל אביב קבע על תשלום פיצוי בגובה 15,000 ₪ לעובד זר שהמדינה סירבה להכניסו לישראל, למרות שהאחרון הגיע על מנת לנהל הליך משפטי מול מעסיקו לשעבר. עו”ד אורי דניאל, בעל ניסיון עשיר בדיני עבודה, מציין שבכתב התביעה דרש העובד לפצותו בגין עוולה של כליאת שווא ורשלנות.עו”ד אורי דניאל, לאחר שעיין בהחלטת השופטת לימור מרגולין-יחידי, מציין שבית המשפט קיבל את עמדת העובד הזר באופן חלקי בלבד – ביהמ”ש קבע ששלילת חירותו של העובד הזר לא הייתה מוחלטת מאחר והעובד לא הגיע לארץ עם מסמכי התביעה וכן ללא כרטיס חזרה לארץ המוצא שלו, בולגריה. עו”ד אורי דניאל ממשיך ומסביר שביה”ש קיבל את עמדת התביעה לפיה המדינה התרשלה בכך שהמשיכה בכליאתו גם לאחר שעורך דינו פנה לרשויות ופירט את נסיבות ההגעה של העובד.

עו”ד אורי דניאל טוען כי הפיצוי בגובה 15,000 ₪ - ניתן לאור ההשפלה והפגיעה בכבודו של העובד במהלך שהותו במתקן הכליאה

חברת “הוט” תפצה את לקוחות בסכום של מעל ל3,000 ₪ - כך נקבע בפסיקה שנקבעה לאחרונה בבית המשפט, לאחר שהתובעים היו מנויים על שירותי האינטרנט והכבלים של “הוט” וביקשו להתנתק משירותי הכבלים כחודש לפני סיום החבילה. עו”ד אורי דניאל, שלמשרדו ניסיון רב בכל הקשור לניהול תיקים של אזרחים מול חברות תקשורת, מסביר שבכתב ההגנה טענה החברה שלא קיבלה את בקשת התובעים בפקס – וניסתה לעמוד בקשר עם הלקוח ולשמור אותו.בסופו של דבר, ממשיך עו”ד אורי דניאל, נותקו התובעים מהשירות רק בחודש מאי. השופטת לימור ביבי-ממן קיבלה את טענת התובעים באופן חלקי, וע”ד אורי דניאל מציין שהשופטת קבעה שהחברה הפרה את חובתה לנתק לקוח המבקש לסיים את ההתקשרות עם החברה בתוך שלושה ימי עסקים.

בכל הקשור לדיונים מול חברות תקשורת כגון “הוט”, ממליץ עו”ד אורי דניאל על שכירת השירותים של עורכי דין מומחים בתחום על מנת לנהל את התיק בצורה יעילה וטובה יותר.

הליך ערעור אזרחי הינו הליך משפטי במסגרתו אחד מהצדדים אינו מרוצה מפסק הדין, ומעוניין לשנות את החלטת השופט על-ידי הגשת ערעור. עו”ד אורי דניאל טוען כי בעגה המשפטית נהוג לכנות ערעור אזרחי– ע”א, לעומת ע”פ המגדיר ערעור פלילי.ערעור אזרחי מוגדר ככזה המתנהל בין שני אזרחים, כלומר שהמדינה לא משמשת כצד בהליך המשפטי. עו”ד אורי דניאל מציין שהערעור ניתן להגשה ע”י כל אחד מהצדדים, גם מצד תובע אשר זכה במשפט אולם קיבל פיצויים מופחתים. למרות זאת, עו”ד אורי דניאל מזהיר שערעור אזרחי עלול לגרום לעלויות נוספות שיוטלו על הצדדים כגון שכר טרחה לעורכי הדין שניהלו את תיק הערעור. כמו כן, נדרשים הצדדים לשלם אגרה לבית המשפט.הסמכות לדיון בערעור אזרחי נתונה לערכאה משפטית הנמצאת בערכאה אחת גבוהה מבית המשפט בו התקיים דיון הקודם. במידה והדיון התחיל בבית משפט השלום לדוגמה, ערעור אזרחי יידון בבית משפט השלום. דיון שהתחיל בבית משפט השלום יוגש לערעור בבית המשפט העליון. עו”ד אורי דניאל מציין שלכל צד ניתנת הסמכות לערער פעם אחת בלבד במהלך התיק, ואולם ניתן להגיש בקשת ערעור ברשות וכך לבקש מבית המשפט רשות נוספת לערער.

מורה מוסלמית אשר לימדה במשך 27 שנים בבית ספר נוצרי במזרח ירושלים, בו לומדות נערות מוסלמיות ונוצריות ביחד, ביקשה ממנהל בית הספר רשות לעטות כיסוי ראש המיועד לנשים מוסלמיות, וסורבה. עו”ד אורי דניאל, שמתמחה בין היתר בדיני פגיעה בזכויות הפרט ובניהול תיקים על רקע של הפלייה, מציין שהאישה הגיעה בכל זאת עם החיג’אב ונתבקשה לעזוב את המקום. לטענת עו”ד אורי דניאל, האישה הגישה את התביעה על סמך הזכות לחופש פולחן וכן על סמך חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ונראה כי יש לה עילה לתביעה, אמנם המורה הפסידה במשפט. עו”ד אורי דניאל מסתמך על קביעת בית המשפט ומסביר את פסיקת בית המשפט שטען כי האיסור על עטית חיג’אב הוא לא הפליה אסורה ע”פ החוק אלא על פי הקודים של מערכת החינוך – בה האיסור בבתי ספר מעורבים נעשה בהתאם לנסיבות כמתחייב מתפקידו של המורה בבית הספר.עו”ד אורי דניאל מסכם את פסק הדין ומציין שניתן ללמוד ממנו שלבישת חיג’אב בבית ספר מעורב הינה אקט חריג וכן אמירה דתית שעלולה לפגוע גם בתלמידות נוצריות בבית הספר.

יש דרך להשיג מידע נדל”ני באינטרנט: עו”ד אורי דניאל - שמשרדו עוסק במיסוי מקרקעין - מספר כי רשות המסים השיקה השנה מערכת למידע נדל”ן באינטרנט.  במאגר, הפתוח לציבור הרחב, אפשר לאתר נתונים על עסקאות נדל”ן על ידי הזנת נתוני גוש וחלקה. לפי עו”ד אורי דניאל - התוצאות המתקבלות מפרטות את תאריכי העסקאות ואת השווי המוצהר שלהן.

עו”ד אורי דניאל מציין כי המערכת הוקמה בעקבות עתירה מינהלית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בהתבסס על חוק חופש המידע, העותרים ביקשו להורות על חשיפת המידע הקיים ברשות המסים, הכולל את פרטיהן של כל עסקות הנדל”ן בישראל. עו”ד אורי דניאל מסביר כי החשיפה של נותנים אלה היא משמעותית ובעלת ערך רב.

חופש המידע – גם ברשות המסים: עו”ד אורי דניאל, שמשרדו עוסק במיסוי מקרקעין, מספר כי רשות המסים השיקה השנה מערכת למידע נדל”ן באינטרנט. עו”ד אורי דניאל מציין כי המערכת הוקמה בעקבות עתירה מינהלית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

לפי עו”ד אורי דניאל - הפתוח לציבור הרחב, אפשר לאתר נתונים על עסקאות נדל”ן על ידי הזנת נתוני גוש וחלקה. התוצאות המתקבלות מפרטות את תאריכי העסקאות ואת השווי המוצהר שלהן.

עו”ד אורי דניאל מסביר כי החשיפה של נותנים אלה היא משמעותית ובעלת ערך רב בעבור מי שמבצעים או עומדים לבצע עסקאות נדל”ן.

זוגות רבים בישראל אינם באים בברית הנישואים ולא נישאים כהלכה מסיבות שונות ומגוונות. ישנם בני זוג המחליטים לא הינשא מסיבות עקרוניות, מבהיר עו”ד אורי דניאל,  ולעומתם ישנם זוגות שאינם יכולים להינשא ברבנות גם אם הם רוצים בכך כדוגמת זוגות חד מיניים, זוגות בעלי דת שונה, כהן וגרושה וכדומה.חלק מאותם זוגות מכריזים על עצמם כעל זוגות ידועים בציבור בפני משרד הפנים, הכרזה זו מזכה אותם בזכויות מעטות, מציין עו”ד אורי דניאל. חשוב לדעת כי זכויות הזוגות הידועים בציבור אינה זהה לזכויות הזוגות הנשואים על פי ההלכה והם לא פעם מופלים לרעה על ידי מוסדות ציבוריים. כאמור, ידועים בציבור אינם זוכים לאותן זכויות כזוג נשוי, עו”ד אורי דניאל מביא בפנינו דוגמא אחת מיני רבות. על פי חוק מיסוי מקרקעין, מנהל מקרקעי ישראל מכיר בידועים בציבור במקרה אחד בלבד, מכירת זכות בדירת מגורים ללא תמורה. בעת מכירת דירת מגורים ללא תמורה, מרחיב עו”ד אורי דניאל, העברת הנכס בין בני זוג ידועים בציבור מזכה בפטור חלקי בלבד ומחויבת בשליש ממס הרכישה על הנכס. לעומתם, אותה פעולה אשר מתבצעת בין בני זוג נשואים מזכה בפטור מלא ממס הרכישה.

בני הנוער שיוצאים לעבוד בדרך כלל אינם מודעים לזכויות המגיעות להם ולחוקים שבאים להגן עליהם מפני ניצול. עו”ד אורי דניאל המתמחה בדיני עבודה מציג בפנינו כמה מהחוקים החשובים שיעזרו לבני הנוער העובדים לעמוד על זכויותיהם בכבוד.החוק בישראל מאפשר העסקת בני נוער מגיל 14 בתנאים מסויימים בלבד, מציין עו”ד אורי דניאל. על מנת להתחיל לעבוד, על בני הנוער להנפיק פנקס עבודה בלשכת התעסוקה, חל איסור על העסקת בני נוער ללא פנקס זה. תנאי נוסף בהעסקת בני נוער בגילאי 14 עד 15 הוא שיש להעסיק אותם בעבודות קלות בלבד נטולות מאמץ גופני או סכנה בריאותית או התפתחותית. אך ההגבלות והתנאים לא מסתיימים בגיל 15, מפרט עו”ד אורי דניאל. עד גיל 18 אין להעסיק בני נוער שעות נוספות, לילות ושבתות. עו”ד אורי דניאל מדגיש כי מלבד הגבלות אלו חשוב לציין גם זכויות עליהם בני הנוער לא נלחמים מספיק כדוגמת תשלום על תקופת הכשרה או תקופת ניסיון, חשוב לדעת כי על המעביד לשלם משעת העבודה הראשונה גם היא כוללת תקופת הכשרה.